עדי בן נון, אדריכלית ומעצבת פנים

תמיד הייתה לי תשוקה מאוד גדולה לעשייה שלי. גרתי עשר שנים בלונדון ועבדתי על פרויקטים בכל אירופה, עבדתי לצד מעצבים בינלאומיים, הובלתי עשרות פרויקטים, עיצבתי בתי מלון, חללים מסחריים, משרדים ובתים פרטיים. נחשפתי לעולמות של חומרים, ריהוט, טקסטיל ופרטים שבנו לאורך השנים את הדרך שבה אני רואה עיצוב היום.

הניסיון הזה נתן לי משהו שקשה ללמד: את היכולת להיכנס לחלל ולראות אותו אחרת. לראות את התמונה השלמה עוד כשהיא קיימת רק כרעיון. להבין מהר מה עובד, מה לא, מה חסר ואיך אפשר לפתור אותו. לקחת אינסוף אפשרויות, החלטות ופרטים - ולחבר אותם לכדי חלל אחד שלם ומדויק.

אבל אם תשאלו אותי מה באמת הפך אותי למעצבת שאני היום, זה לא יהיה רק הניסיון. אלה האנשים.

יש לי יכולת להתחבר לאדם שמולי, להקשיב לו ולזהות את מה שהוא מחפש גם כשהוא עדיין לא לגמרי יודע להסביר את זה בעצמו. להבין את הטעם שלו, את הצרכים שלו, את החיים שלו - ובעיקר, איך הוא רוצה להרגיש בתוך החלל שלו.

אני לא מאמינה שבית צריך להיראות כאילו אני עיצבתי אותו. אני מאמינה שהוא צריך להרגיש כאילו הוא תמיד היה אמור להיות שלכם.